אזרחות לחיים

- תוכן המגילה –

את המגילה ניתן לחלק ל -3 חלקים עיקריים-

 

1.חלק היסטורי (מנוסח בלשון עבר )

פותח את המגילה" בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית..." ומסתיים ב- "זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית". חלק זה עוסק בהצדקות או בסיבות להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

חלק זה כולל סקירה היסטורית של עם ישראל  המדגישה את:

-          הקשר של עם ישראל לארץ ישראל

-          הזכות ההיסטורית המשפטית המוסרית  והבינלאומית להקמת מדינה לעם    

            היהודי

* ההצדקות במגילת העצמאות להקמת מדינת לאום יהודית בארץ ישראל:

הצדקה היסטורית :  מצינת המגילה מספר אירועים מהעבר של העם היהודי הקושר אותו לארץ ישראל. "בארץ ישראל קם העם היהודי בה עוצבה דמותו הרוחנית..."

זכות העם היהודים לתקומה לאומית בארצו ..

 

הצדקה משפטית בינלאומית:  הצהרות ומסמכים בינלאומיים שהכירו בלגיטימציה* של העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל כמו: הצהרת בלפור, טופס המנדט מטעם חבר הלאומים והחלטת האו"ם- כ"ט בנובמבר 1947.    "זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. ב29- בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל".

 

הצדקה בסיסית דמוקרטית (טבעית): הקמתה של מדינה ליהודים מוצדקת כזכות טבעית, בהיות היהודים עם ככל העמים. התנועות הלאומיות, כפי שהזכרנו, תבעו את זכות ההגדרה העצמית לעמים השונים, כך מגיע גם לעם היהודי להיות עצמאי במדינה משלו. "זוהי זכותו הטבעית של כל עם לעמוד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"

 

 

2. חלק מעשי (מנוסח בלשון הווה)

מתחיל במילים "לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם" ומסתיים ב"אשר תיקרא בשם ישׂראל". זהו החלק המשפטי המחייב .בחלק זה יש:

 

-          הקמת המדינה וקביעת שמה – מדינת ישראל

-          מוסדות שלטון זמניים למדינה :

מועצת העם הזמנית = מוסד מדיני עליון (כנסת זמנית )

מנהלת העם הזמנית = מוסד ביצועי עליון ( ממשלה זמנית )

-          הבטחה לכינון חוקה

 

חלק זה בהכרזה מבטיח את רציפות השלטון (במעבר מיישוב מאורגן למדינה ריבונית ) ואת האופי הדמוקרטי של מוסדות השלטון של המדינה ומחויבותה לעקרונות המשטר הדמוקרטי.

 

3. חלק הצהרתי (מנוסח בלשון עתיד )-

מתחיל במילים: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות" מסתיים ב"הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל."

חלק זה קובע את:

• אופייה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, כמדינת האזרחים ( היהודים והערבים )  וכמדינת היהודים (שאינם אזרחי המדינה ). בנוסף, הוא מבטא את החזון של מייסדי המדינה לגבי אופי המדינה שתקום.

• מכיל פניות לגורמים/גופים שונים.

 

 

ביטויים מהמגילה  למדינה ישראל כמדינה יהודית :

-          בארץ ישראל קם העם היהודי

-          הכרה  זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו …

-          שם המדינה – מדינת ישראל

-          אנו מכריזים הזאת על הקמת מדינה  יהודית בארץ ישראל

-          תהא פתוחה לעלייה וקיבוץ גלויות

-          תהא מושתתת על עקרונות החרות הצדק  והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל

 

ביטויים – עקרונות וערכים מהמגילה למדינת ישראל כמדינה דמוקרטית:

-עקרון שלטון העם\ בחירות- “ ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה …”

-ערך השוויון- “תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין”

-חוקה / הגבלת שלטון-  “בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת…”

-ערך החירות- “תבטיח חופש מצפון דת לשון חינוך ותרבות “

-הפרדת רשויות-  ..”תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם יהוו את הממשלה הזמנית …”

-עקרון הפלורליזם-"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה”…

“תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות..”

- תהא מושתתת על עקרונות החרות הצדק  והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל

 

זכויות המובטחות לערביי ישראל על פי מגילת העצמאות:

זכויות אדם ואזרח:

חופש מצפון

שוויון זכויות חברתי

אזרחות שווה ומלאה

שיתוף בבניין הארץ

זכויות כקבוצת מיעוט:

חופש דת, לשון, תרבות וחינוך

שוויון זכויות מדיני (שוויון פוליטי)

שמירה על המקומות הקדושים

נציגות מתאימה במוסדות השלטון

 

הפניות לגורמים/גופים שונים:

-          פניה לאו”ם- לתת יד בבניין מדינת העם היהודי ולקבל את מדינת ישראל למשפחת        

            העמים.

-          פנייה לערביי ישראל – לשמירה על השלום והשתתפות בבניין המדינה ולהשתתף במוסדות            

           הנבחרים ולקבל אזרחות מלאה ושווה.

-          פנייה למדינות ערב  – שלום, שכנות טובה ושיתוף פעולה בקידום המזרח התיכון.

-         פנייה ליהודי התפוצות – לעלות לארץ ישראל ולעזור בבניין המדינה

 

אופייה  וחשיבותה של הכרזת העצמאות  

מסמך ראשון רשמי של המדינה החדשה. מסמך היסטורי, בעל אופי הצהרתי כללי כמו הכרזות העצמאות של מדינות דמוקרטיות מערביות. ההכרזה מדגישה  את הלגיטימיות של העם היהודי על ארץ ישראל , והכרה בזכות זו על ידי גורמים בינלאומיים ( האו”ם )

 

ההכרזה קובעת את שני היסודות למשטר במדינת ישראל :

* מדינה יהודית ומדינת העם היהודי

* מדינה דמוקרטית שערכי  השוויון והחירות לכל אזרחיה הם הערכים המרכזיים

- ההכרזה כוללת הוראות מעשיות, המהוות שלב ראשון  בהקמת המדינה: קביעת שם המדינה, הקמת רשויות שלטון , קביעת מועד לבחירות ראשונות והבעת מחויבות לכינון חוקה.

מגילת העצמאות מהווה את חזון העם והאני מאמין של העם, כמדינה יהודית ודמוקרטית

מגילת העצמאות מהווה כרטיס ביקור של המדינה לעולם, שבו היא מציגה את ריבונותה ומוסדותיה.

​

​

​