אזרחות לחיים

בהכרזת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינת העם היהודי, כלומר, מדינת לאום יהודית. כדי להבין את המושג מדינת לאום יהודית יש להבין לפני את המושגים הבאים:

 

מדינה ריבונית

מהי מדינה? ארגון חברתי המקיים ממשל עצמאי על אוכלוסייה קבועה בשטח מסוים ומוגדר.

מדינה ריבונית היא יחידה ארגונית אשר מתקיימים בה חמישה תנאים והם הכרחיים לקיומה של מדינה:

​

1. טריטוריה- שטח מדינה בגבולות מוגדרים. שטח /טריטוריה שבתחומו המדינה מוסמכת להפעיל סמכויות ניהול ושיפוט (להשתמש במשאבי טבע, להגביל כניסה למי שאינו אזרח המדינה, להגן על זכויות האדם ולהעמיד לדין בגין ביצוע עבירות בשטחה) לשטח/טריטוריה גבולות מוגדרים: יבשה (מדינה אינה חייבת רצף טריטוריאלי, יכולה להיות גם קבוצה של איים), אויר וים (מים טריטוריאליים).

2. אוכלוסייה- מורכבת מציבור אזרחים שמהווה רוב וממיעוט קטן של תושבים שאינם אזרחים. כל מדינה קובעת בחוקיה מי זכאי לקבל אזרחות, ומהן החובות והזכויות של אזרחיה.

3. שלטון- גוף השולט באמצעות מוסדותיו על הטריטוריה ועל האוכלוסייה.

4. עצמאות- פירושה ריבונות. המדינה חופשית להחליט כיצד לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה, להטיל מרות בענייני פנים ולפעול בחופשיות כלפי חוץ. המדינה אינה כפופה להוראות של מדינה אחרת.

5. הכרה בינלאומית – הכרה במדינה מצד מדינות אחרות כמדינה ריבונית.  הכרה בריבונותה של המדינה ע"י מדינות בעולם וע"י גופים בינלאומיים רשמיים. מקנה למדינה מעמד כישות משפטית/ בעלת חובות וזכויות במשפט הבינלאומי. באה לידי ביטוי בכיבוד גבולות המדינה על-ידי אחרים, בחברות באו"ם, בייצוג במוסדות בינלאומיים, ובקשרים דיפלומטיים וכלכליים עם מדינות אחרות.

 

קבוצה אתנית- תרבותית

קב' אנשים בעלי מכנה משותף בהתנהגויותיהם: מנהגים משותפים, שפה משותפת, טקסים משותפים, חינוך לאותם ערכים ולאותה תודעה היסטורית ולעיתים גם דת.

קבוצה זו אינה שואפת להגדרה עצמית. לדוגמא הדרוזים בישראל.

 

לאום

קבוצה חברתית רחבה בעלת זהות משותפת ששואפת להגדרה עצמית ומתלכדת סביב יעדים מדיניים במסגרת של מדינה ובזיקה לטריטוריה מסוימת. בלאום קיימים יסודות המשותפים לבני הלאום, המאחדים ומייחדים אותו מקבוצות אחרות (לאום יכול להיות לאום אתני או לאום פוליטי) :

 

לאומיות אתנית תרבותית- השאיפה המשותפת של בני הלאום לשלטון עצמי במדינה משלהם המתבססת על מוצא, שפה, תרבות, מנהגים, מסורת והיסטוריה, לעיתים גם דת. היסודות הללו אינם פרי בחירה.

 

לאומיות מדינתית (פוליטית)- השאיפה המשותפת של בני הלאום לשלטון עצמי במדינה משלהם ומבוססת על יסודות פוליטיים- תרבותיים-ערכיים משותפים (רצון משותף לחיות באותה מדינה/ מסגרת פוליטית ולקדם יחד ערכים ונורמות משותפים/ תפיסה של "טוב משותף"). לאומיות המבוססת על האזרחות במדינה אחת. עמים, לאומים מדינתיים יתלכדו סביב הנכונות לחיות יחד במדינה אחת בקבלה של אותו משטר ואותם חוקים. הזהות המשותפת לכל בני הלאום מושתתת על היותם אזרחים של אותה מדינה. המדינה היא הדבק המלכד את בני הלאום. יסודות אלה הם פרי בחירה.

 

משמעויות שונות של מדינות לאום:

1. מדינת לאום אתנית תרבותית (מדינת לאום)- זהותה של המדינה נקבעת על פי יסודות אתניים תרבותיים של קבוצת הרוב הלאומית במדינה. המדינה מזוהה עם לאום אחד ומעניקה לשפתו, לתרבותו, למערכת הערכים והאמונות שלו את המקום המרכזי במרחב הציבורי של המדינה. האוכלוסייה מורכבת מרוב לאומי דומיננטי וכמעט תמיד יש מיעוטים לאומיים נוספים (ישראל).

2. מדינה דו-לאומית- מדינה זו שייכת לשני לאומים דומיננטיים שונים. למשל בלגיה שיש בה עם פלמי הדובר פלמית (הולנדית) והעם הוולוני הדובר צרפתית. הסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה מבטאים את היסודות האתניים התרבותיים של שני הלאומים במדינה באופן שווה.

3. מדינה רב לאומית/ רב תרבותית- מדינה זו שייכת למספר רב של עמים, יותר משני לאומים אתניים מרכזיים החיים בה. הסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה מבטאים את היסודות האתניים התרבותיים של כל הלאומים המרכזיים במדינה באופן שווה.

4. מדינת לאום מדינתית (כלל אזרחיה / פוליטית)- במדינה כזו הלאום הוא כלל אזרחי המדינה. המכנה המשותף בין חברי הלאום המדינתי מתבטא ברצון לחיות יחדיו במדינה אחת תחת אותה מערכת חוקים . מדינה שמזוהה עם לאום פוליטי. הסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה מבטאים את היסודות הפוליטיים- תרבותיים-ערכיים המשותפים בין האזרחים במדינה. לדוגמא: צרפת, ארה"ב. זהותה הלאומית יכולה להשתנות בעקבות החלטות של אזרחי המדינה.

 

ההצדקות למדינת הלאום מנקודת מבט דמוקרטית:

• "הזכות להגדרה עצמית " - זכות אוניברסאלית; "זכות טבעית של כל עם ועם".

• "הכרעת הרוב" - מדינת לאום היא פרי רצונו של רוב הציבור; משקפת את טובת הכלל. שלילת הלגיטימיות לקיומה של מדינת הלאום היא בעצם שלילת יכולתו של רוב הציבור לממש את רצונו בקיומה.

•  "סולידריות" - מדינה דמוקרטית יציבה אינה רק פרי "חוזה משפטי" תיאורטי. על מנת שתוכל    להתקיים לאורך זמן ובצורה מעשית עליה להתבסס על זהות משותפת, הזדהות, מוקד הזדהות רגשי חזק מספיק. הזהות האתנית (לאומית ו/או דתית) היא מוקד הזדהות חזק ומשמעותי

• מימוש הזכות לתרבות – רק במדינת לאום ניתן להבטיח את יישום ושימור התרבות של הקולקטיב ואורחות חייו  (במיוחד במרחב הציבורי)

• "זכות לחיים ולביטחון" - קיומה של מדינת לאום הוא פעמים רבות תנאי חיוני להבטחת ביטחונה של הקבוצה האתנית [אם היו חיים במדינות אחרות, היו עלולים להיפגע שם בשל היותם מיעוט נבדל / מופלה]

​