4. עמדות שונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל
רצף העמדות ("חלומות") בנושא הזהות הדתית והתרבותית הרצויה של המדינה
עמדה דתית חרדית
מדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית ולנהוג על פי דיני התורה בכל תחומי החיים. קיימות דעות שונות בקרב החרדים בנוגע לשאלת היקף שיתוף הפעולה עם המדינה כל עוד אינה נוהגת על פי התורה.
עמדה דתית לאומית
מדינת ישראל צריכה להיות יהודית ודמוקרטית ויש לפעול לשימור ולחיזוק האופי היהודי הדתי וההִלכתי במרחב הציבורי, למשל בשבת, בכשרות ובנישואין. מדינת ישראל היא שלב בתהליך הגאולה המשיחית.
עמדה מסורתית
מדינת ישראל צריכה להיות יהודית ודמוקרטית תוך שימור האופי היהודי במרחב הציבורי. המדינה צריכה לבטא הזדהות כללית עם ערכי הדת, אך לא מתוך הקפדה מלאה של ההלכה הדתית.
עמדה חילונית – היהדות כתרבות
מדינת ישראל צריכה להיות יהודית ודמוקרטית תוך ביטוי המורשת התרבותית-היהודית במרחב הציבורי. האופי של ביטוי המורשת נתון לפרשנויות שונות (חילונית, מסורתית, דתית ועוד), ואיננו מחויב לדגם מסוים או להלכה הדתית.
עמדה חילונית – הפרדת הדת מהמדינה
מדינת ישראל צריכה להיות יהודית ודמוקרטית תוך מימוש מרבי של חופש הבחירה וללא סממנים דתיים. חוקי המדינה ומוסדותיה צריכים להתנתק מדת ולהישען על עקרונות דמוקרטים.
רצף העמדות ("חלומות") בנושא הזהות הלאומית הרצויה של המדינה
עמדת מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית של כל אזרחיה
הגישה השלטת בישראל ולפיה מדינת ישראל היא מדינת לאום של העם היהודי המזוהה עם היהודים בארץ ובתפוצות, אך גם מחויבת לשוויון זכויות לאזרחיה הלא היהודים.
עמדת מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית אתנית
עמדה קיצונית התומכת במחויבות לשמירה וחיזוק אופייה היהודי של המדינה גם במחיר פגיעה בשוויון הזכויות של לא יהודים. מימוש גישה זו במלואה נוגד את החוק הקיים בישראל.
עמדת מדינת לאום פוליטית של כלל אזרחיה או של כלל לאומיה
עמדת קצה התומכת בביסוס זהות לאומית משותפת לכלל האזרחים תוך ביטול הזהות היהודית של המדינה או תוך השוואתה הגמורה לזהויות האתניות האחרות. מימוש גישה זו במלואה נוגד את החוק הקיים בישראל.
