אזרחות לחיים

מיעוט הוא קבוצה של אנשים הנבדלת מקבוצת הרוב.

מהו "מיעוט"?

מיעוט הוא קבוצה של אנשים בתוך אוכלוסיית הרוב, הנבדלת מהרוב במאפיינים

לאומיים, אתניים, דתיים, תרבותיים, לשוניים ואחרים, כולם או חלקם מדובר

במרכיבים בחלקם שיוכיים ובחלקם נרכשים.

במדינת ישראל, בנוסף למיעוטים האתניים-לאומיים, ישנם גם מיעוטים תרבותיים

דוגמת יהודים חרדים אשר מהווים מיעוט באורח חייהם ובתרבותם.

 

מעמד המיעוטים במגילת העצמאות

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית קיבלה על עצמה מחויבות לשמירה על זכויותיהן של כלל אזרחיה מיום שנוסדה. הדברים באים לידי ביטוי במגילה בכך:  "מדינה ישראל תיתן שוויון זכויות חברתי מדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין" "מדינת ישראל תבטיח חופש דת, לשון, חינוך ותרבות". "תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות".

וכן המדינה קוראת לערביי ישראל "לשמור על השלום ולקחת חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".

בני המיעוטים האתניים-לאומיים בישראל הם הערבים, הדרוזים, הבדווים והצ'רקסים.

 

הערבים

המיעוט הערבי במדינת ישראל  משלב את כל המאפיינים העיקריים של מיעוט. הוא מיעוט לאומי, אתני, תרבותי, דתי, ולשוני. מאפיין נוסף של המיעוט הערבי בישראל הוא היותו חלק מהעולם הערבי הסובב את מדינת ישראל, והעובדה שלרבים מבניו קשרי משפחה עם ערביי מדינות ערב.

כלומר, המיעוט הערבי בישראל הוא חלק מהרוב השולט במזרח התיכון. בעקבות מלחמת השחרור, הערבים הפכו מרוב למיעוט במדינה ישראל. עובדה זו משפיעה על יחסם למדינת ישראל כמדינת לאום יהודית.

בישראל ישנן כמה קבוצות מיעוט דוברות ערבית המהוות יחדיו 20.5% מכלל אוכלוסיית ישראל. מדובר במוסלמים, נוצרים ודרוזים. באשר לדרוזים, על אף שפתם הערבית, הגדרתם כערבים מהווה שאלה מורכבת השנויה במחלוקת הן בקרב הדרוזים והן בקרב הערבים. המיעוט הערבי הוא המיעוט הגדול ביותר בישראל, וחלקו באוכלוסייה כ-% 19 (ללא הדרוזים). רוב דוברי הערבית רואים עצמם משתייכים לאומה הערבית וחלקם הגדול רואים את עצמם כמשתייכים לעם הפלסטיני. מרביתם חיים ביישובים חלקם חיים בערים ויישובים עירוניים קטנים יחסית, חלקם חיים בערים וישובים  נפרדים כמו נצרת וסכנין, ומיעוטם חי בערים מעורבות כמו : ירושלים, יפו עכו וחיפה, אך גם שם בעיקר בשכונות נפרדות, וחלק קטן חי בהתיישבות כפרית נפרדת.
 

הדרוזים

הדרוזים מונים 1.7% מקרב אזרחי ישראל והם קבוצת המיעוט הלאומית השנייה בגודלה. מרביתם מתגוררים בכפרים, במחוז הצפון באזורי הגליל העליון, הגליל התחתון והגליל המערבי, ובמחוז חיפה בעיקר ביישוב עיר הכרמל. עוד קיימת קהילה דרוזית בצפון רמת הגולן. שטח זה עבר לשליטת ישראל במלחמת ששת הימים והפך לחלק ממדינת ישראל בשנת 1981. בשונה מיתר הקהילות הדרוזיות בישראל, רבים מהדרוזים ברמת הגולן משייכים את עצמם ללאום הסורי ומסרבים לקבל אזרחות ישראלית. לדרוזים דת עצמאית, שעיקריה נשמרים בסוד ומקורה בהתפלגות מן האסלאם השיעי לפני כאלף שנים במצרים. הדרוזים מייחסים עצמם לנביא יתרו ומסרבים לקבל לשורותיהם מצטרפים חדשים. הם מגדירים עצמם כעדה ייחודית נפרדת וכך גם מגדיר אותם החוק בישראל. מבחינה לשונית הדרוזים דוברי ערבית בדומה לערבים המוסלמים

והנוצרים, אך מרביתם לא מזהים את עצמם כערבים.

הצ'רקסים

בישראל קהילה צ'רקסית קטנה בת 4000 נפש המהווה אף היא מיעוט עצמאי. מבחינה דתית הצ'רקסים מהווים פלג של ה א סלם הסוני אך מכל בחינה אחרת הם נבדלים מיתר המוסלמים בישראל. מוצאם בהרי הקווקז ולא באזורים ערביים, שפתם אינה ערבית והם לא רואים עצמם ערבים. בדומה לדרוזים, הצ'רקסים בחרו לגלות הזדהות מלאה עם מדינת ישראל ומשרתים שירות חובה בצה"ל.

 

הבדואים

הבדואים בישראל הם חלק מהמיעוט הערבי, ושיעורם כ-3.5% מהאוכלוסייה. מרבית הפזורה הבדואית מרוכזת בנגב ומיעוטה בצפון הארץ.  מאז קום המדינה עוברת החברה הבדואית שינוי מואץ, מחברה חקלאית מסורתית לחברה מודרנית יותר. למרות זאת, ממדי העוני בקרב הבדואים גבוהים פי שבעה מאשר בחברה היהודית. בין היתר בשל שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה. בנוסף, בדואים רבים, בעיקר בנגב, מתגוררים ביישובים "בלתי מוכרים" מבחינת המדינה, ולכן אינם נהנים מתשתיות בסיסיות כמים, חשמל, חינוך ממלכתי וכבישים.

​

 

מה המעמד של מוסדות הדת של המיעוטים?

כאמור, במגילת העצמאות מבטיחה חופש דת במדינת ישראל. יש הכרה בחופש הפולחן של אזרחי מדינת ישראל היהודים והלא יהודים: המוסלמים, הנוצרים והדרוזים, ובזכותם לקיים את מצוות דתם ולחוג את חגיהם במועדם על פי המצוות והטקסים המקובלים עליהם.

פקודת סדרי שלטון ומשפט, וחוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א 1951) מכירים בימי החג והמועד של כל הדתות המוכרות על ידי המדינה כימי מנוחה אפשריים עבור בני דתות אלו ) עובד בן דת מיעוט רשאי לבחור בין חופשה בחגי ישראל לבין חופשה בחגי עדתו(. עוד אוסר החוק על אפליית עובד בשל אי-רצונו לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו. כמו כן, חוק שירות התעסוקה, (תשי"ט 1959)  אוסר על מעביד להפלות בקבלה לעבודה או בפרסום דרישה לקליטת עובדים מטעמי לאום או דת, וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תשמ"ח 1988)  אוסר על אפליה

מטעמים של השתייכות לאומית או דתית.

​

מדינת ישראל מממנת חלק משירותי הדת של הקבוצות השונות. המשרד לשירותי דת מקצה תקציבים לבנייתם ולהחזקתם של מוסדות דת ובתי תפילה – מסגדים וכנסיות. המדינה גם משלמת משכורות לכוהני הדת ובעלי התפקידים השונים.

​

המעמד האישי 

מנוהל בישראל על פי הדין הדתי ועל ידי מוסדות דתיים לגבי כלל אזרחי ישראל. על היהודים חל "חוק שיפוט בתי דין רבניים" ואילו על המוסלמים חל חוק בתי דין השרעיים ). מדינת ישראל מכירה גם במעמדם של בתי הדין הכנסייתיים-נוצריים ובסמכויות השיפוט שלהם לגבי בני עדתם בענייני נישואין וגירושין, מזונות, אחזקת ילדים ואפוטרופסות, ירושה, אימוץ וענייני וואקף או הקדש דתי. ההכרה המנדטורית בהנהגה הדתית של העדות הנוצריות עומדת בעינה ואף הן זוכות לחלקן בתקציב המדינה מדי שנה.

 

גם המעמד האישי של הדרוזים מנוהל על ידי בתי דין דתיים מיוחדים שהוכרו בידי המדינה בחוק בתי דין הדרוזיים. חופש הפולחן הדתי - בחוק השמירה על המקומות הקדושים נקבע כי "המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם, או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות" מדינת ישראל מתערבת בדין הדתי במידה מסוימת על מנת להגן על נשים וילדים. למשל בנושא קביעת גיל הנישואין המינימאלי, יחסי ממון ואיסור על פוליגמיה נישואין של גבר עם יותר מאישה אחת. במדינת ישראל אין מגבלות חוקיות על לבוש דתי ובניית מבנים דתיים בניגוד למשל, לחוק הצרפתי האוסר לבישת בורקה* ברשות הרבים ולחוק השוויצרי המגביל בניית צריחי מסגדים. כמו כן מכבדת ישראל מנהגים תרבותיים של קבוצות מיעוט.

לדוגמה: נשים מוסלמיות ודרוזיות פטורות מהגשת תצלום לעניין מרשם תושבים ותעודות הזהות.

 

מה מעמדם של מוסדות החינוך והתרבות של המיעוטים?

בחוק החינוך הממלכתי תשי"ג 1953 , נקבע כי "במוסדות חינוך לא יהודיים תותאם תכנית הלימודים וקביעת ספרי לימוד לתנאיהם המיוחדים". המדינה פועלת לשמר ולקדם את התרבות הערבית והדרוזית בתחום החינוך. בישראל הוקמו מוסדות חינוך בשפה הערבית המיועדים לאוכלוסייה הערבית והדרוזית.

מערכת זאת פועלת מערכת חינוך פרטית (בתי ספר נוצריים) הזוכה למימון ציבורי חלקי. לדרוזים מערכת חינוכית נפרדת מזו הערבית, בה מלמדים, בין היתר את המורשת הדרוזית.

​

עוד נקבע כי בכלל מערכת החינוך הממלכתית, היהודית והערבית כאחד, אחת ממטרות החינוך היא: "להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל ולהכיר את הזכויות השוות של כל אזרחי ישראל".

​

מה מעמדה של השפה הערבית?

כפי שראינו, החקיקה המנדטורית שאומצה על ידי מדינת ישראל קבעה שלשפה הערבית יש מעמד שווה לשפה העברית בהתנהלות האזרחים מול רשויות השלטון. סימן 15 הוסיף כי חובה על רשויות השלטון לפרסם כל דבר חקיקה ומודעות רשמיות של הממשלה בעברית ובערבית, ובמקומות שיש בהם רוב ערבי, אף השלטון המקומי מחויב לפרסם מודעות רשמיות בשפה הערבית. עם זאת, בחוק הישראלי חל שינוי בעקבות חוק יסוד: חוק הלאום.

​

 

מעמד השפה הערבית במרחב הציבורי

מעמדה של השפה הערבית בא לידי ביטוי בפעולות הרשות המבצעת במגוון תחומים של מטבעות, שטרות, כסף ותעודות זיהוי המודפסים בעברית ובערבית. ספר החוקים ,קובץ התקנות ומהדורה מקוצרת של ילקוט הפרסומים יוצאים גם הם בשפה הערבית.

 

בכל הנוגע לשלטי חוצות ושילוט רחובות מטעם מע"צ והרשויות המקומיות, מעמדה של השפה הערבית הושווה כמעט לחלוטין למעמד השפה העברית. בסימול הרשמי של מדינת ישראל על גבי לוחיות הרישוי של המכוניות יש שילוב של השפה הערבית, כך שיש לה משמעות סמלית כשפת המדינה בצד השפה העברית.

 

לעומת זאת, בבתי המשפט מתנהלים דיונים משפטיים בשפה העברית בלבד ועתירה לבג"צ בדרישה לאפשר ניהול משפטים בשפה הערבית לא התקבלה. חלק ממשרדי הממשלה נמנעים מלהעניק שירותים בשפה הערבית ופניות בשפה הערבית למשרדי ממשלה אלה נתקלות לעתים בדרישה לתרגום עברי. (קיים שינוי במעמד השפה הערבית בישראל-ראה חוק יסוד: חוק הלאום).

​