6. חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי
במהלך השנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק בנושא הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, על אף ההסכמה הרחבה בציבור הישראלי על מאפייניה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי עד כה לא 1 עוגנה זהותה היהודית של המדינה בחוקי היסוד בצורה מפורטת ומפורשת .
לדעת המציעים, עיגון אופייה היהודי של מדינת ישראל בחוק-יסוד, משלים את חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם והאזרח ("חוק יסוד הכנסת", "חוק יסוד כבוד האדם וחרותו", "חוק יסוד חופש העיסוק") ובכך מקרבים את האפשרות להגיע בעתיד לכינונה של חוקה שלמה ומקיפה. זאת ועוד, החוק נחוץ בפרט אל מול המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי.
"חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" הינו חלק מחוקי היסוד, שהם חלק בלתי נפרד מהיסודות החוקתיים של המדינה, שבהתאם לפשרת הררי אמורים להוות תשתית לחוקה העתידית. החוק נחקק והתקבל ברוב של 62 חברי כנסת, ביולי 2018.
1. עקרונות יסוד
(א)
ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.
(ב)
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
(ג)
מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
ראו הכרזה על הקמת מדינת ישראל; ראו פקודת שטח השפוט והסמכויות, תש״ח–1948.
(א)
שם המדינה הוא ”ישראל“.
(ב)
דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן דוד תכול במרכזו.
(ג)
סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה ”ישראל“ למרגלותיה.
(ד)
המנון המדינה הוא ”התקווה“.
(ה)
פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק.
ראו חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש״ט–1949 וכן הכרזות על דגל מדינת ישראל ועל סמל מדינת ישראל.
ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
(א)
עברית היא שפת המדינה.
(ב)
לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק.
(ג)
אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק־יסוד זה.
המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.
ראו חוק השבות, תש״י–1950.
(א)
המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.
(ב)
המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.
(ג)
המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.
הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצדו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק.
(א)
יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה.
ראו חוק יום העצמאות, תש״ט–1949.
(ב)
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.
ראו חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ״ג–1963 וחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי״ט–1959.
שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק.
אין לשנות חוק־יסוד זה אלא בחוק־יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת.
הוויכוח על "חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי".
מהו בעצם חוק הלאום ומה הבעייתיות שבו? מה החוק אומר לגבי יהדות התפוצות? האם הזכות לשוויון לא מובטחת כבר בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו? כל מה שחשוב לדעת על חוק הלאום: מזה כעשור, מבקשים בכנסת להעביר את חוק יסוד: מדינת הלאום. היוזמה החלה לקרום עור וגידים בכנסת ה-18 , ביוזמתם של חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב אלקין, ובכנסת ה-19 הביאה למשבר קואליציוני שיש הטוענים כי היה הטריגר לפירוק הממשלה והליכה לבחירות לאחר כשנתיים וחצי בלבד של כהונה. חוק הלאום, הינו חוק יסוד המבקש לעגן את זהותה היהודית של המדינה, על מאפייניה וסמליה, והועבר בכנסת בקריאה שלישית בתאריך 18.6.19 ברוב של 62 קולות בעד מול 55 קולות נגד )ושני נמנעים(. החוק מעורר מחלוקת משום שהוא מעגן את הערך החוקתי של הזהות היהודית, אך אינו כולל, בניגוד למגילת העצמאות וחוקות של מדינות לאום אחרות בעולם, את המחויבות לערך השוויון לצד הערך הלאומי.
מה קיים בחוק הלאום? מה הבעיות בו? איך אפשר היה לנסח חוק שיהיה מקובל על רוב הציבור הישראלי? מה הוא חוק הלאום?
חוק יסוד ישראל: מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. החוק כולל את עקרון השבות, סמלי המדינה, חגי ישראל והשפה העברית.
נשמע מעולה. אז מה הבעיה?
על אף שחוק הלאום הוא בעיקר הצהרתי, אין בנוסח החוק שום אזכור לערך השוויון ואף מילה על חשיבות השמירה על הדמוקרטיה בישראל. למעשה, החוק מתעלם לחלוטין מהכרזת מגילת העצמאות שקבעה מתן שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה; אפילו צמד המילים "יהודית ודמוקרטית" לא מוזכרת.
חוק הלאום חייב להיות כזה שנתגאה בו, ולכן הוא חייב לכלול שוויון לכולם. חובה לחשב מסלול מחדש ולנסח חוק יסוד לאום שכולנו נרגיש חלק ממנו. כזה שיכבד את כל תושבי המדינה, כולל המיעוטים.
למה הדרוזים חשים שחוק הלאום פוגע בהם? הרי מדינת ישראל תמיד היתה מדינה יהודית.
עד היום המסמך שהגדיר את אופיה של המדינה היה מגילת העצמאות, ובה התחייבות מפורשת להענקת שוויון זכויות למיעוטים החיים במדינת ישראל. כאמור, חוק הלאום מתעלם ממגילת העצמאות, לא מתחייב לערכיה, ומצד שני גם לא מגדיר שום מחויבות לשוויון זכויות לכלל המיעוטים החיים בישראל.
יש מספיק חוקי יסוד על שיוויון ודמוקרטיה. הגיע הזמן לדאוג לדמותה היהודית של המדינה!
ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם הדמוקרטי שאין להן חוקה ובה מעוגנות זכויות היסוד של המיעוטים. בבדיקה שערכנו נמצא שבכל מדינה, לרבות מדינות לאום מובהקות, קיים עיגון לזכויות המיעוטים לשוויון מלא. עיגון ההיבט היהודי-לאומי, מבלי לשריין לצידו את ערך השוויון שהוגדר במגילת העצמאות, יוביל להפרת האיזון בין יהודית לדמוקרטית, שלפי חלק גדול מהציבור מדובר בתהליך שכבר קורה: ממדד הדמוקרטיה לשנת 2017, נמצא כי 46.5% מהישראלים סבורים שהרכיב היהודי במדינה חזק מדי, בעוד שרק 26.5% סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי.
האם הזכות לשוויון לא מובטחת כבר מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו?
התשובה היא לא. זה נכון שההגנה החוקתית היחידה שקיימת למיעוטים בישראל היא לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אבל החוק אינו כולל מפורשות את הבטחת השוויון. חוק הלאום נועד, לפי הסברי תומכיו, לשנות את הפירוש הזה של בית המשפט, בהקשרים שונים, ולמעשה להתגבר עליו.
מה הבעיה בהפרדת היישובים והשמירה על צביון ייחודי של קהילות?
הגנה חוקית, ועוד ברמה של חוק יסוד, על הדרה גזעית ביישובים היא פגיעה קשה מאד בשוויון ובכבוד האדם. עוד בשנות ה-50 בארה"ב נקבע כי "נפרד לא יכול להיות שווה". האם אנחנו רוצים להיות הדמוקרטיה היחידה בעולם שתתיר בחוק הפרדה גזעית?
במה זה שונה מוועדות הקבלה שהיו בזמנו לקיבוצים והיום ליישובים מסויימים?
בחוק הלאום לא מדובר על ועדות קבלה. בשנת 2011 עבר חוק ועדות הקבלה שמאפשר ליישובים קטנים לקיים ועדות קבלה על בסיס "התאמה למרקם החברתי של היישוב". עם זאת בחוק נכתב בפירוש שאסור להפלות אדם בשל גזע לאום דת וכו'. חוק הלאום קובע נורמה קיצונית בהרבה יותר, המאפשרת באופן מפורש להקים יישוב המבוסס על לאום.
האם השפה העברית והשפה הערבית אמורות להיות שוות?
העובדה שישראל היא מדינת הלאום יכולה לאפשר מעמד רם יותר לשפה העברית. גם בהצעת החוקה של המכון לדמוקרטיה נקבע כי עברית היא "שפת המדינה" וערבית היא "שפה רשמית". מדוע אבל צריך, כפי שהחוק קובע, לפגוע במעמדה הקיים של השפה הערבית כשפה רשמית? מה נשיג בכך, מלבד נסיון לתקוע "אצבע בעין" של המיעוט שחי בישראל?
החוק יוצא חוצץ נגד יהדות התפוצות. אם הם לא חיים כאן למה הם צריכים להתערב לנו?
חוק הלאום קובע שהמדינה צריכה לפעול רק "בתפוצות" לטיפוח הקשר עם יהדות התפוצות. זאת אומרת שבישראל היא לא צריכה לעשות זאת. זה נעשה בשל חשש המפלגות החרדיות שהחוק יפורש ככזה שמטיל חובות על המדינה להכיר בזרמים לא-אורתודוכסיים ביהדות (בחו"ל חלק משמעותי מהיהודים הם רפורמים או קונסרבטיבים). אין שום סיבה שדווקא בחוק יסוד המגדיר את המדינה כמדינת לאום, יהיה סעיף שמשדר ניכור כלפי התפוצות.
במילה אחת: לא. ומכאן ואילך אפרט.\
א. ההבחנה בין זכויות פרט לזכות להגדרה עצמית לאומית
... חוק הלאום שולל במפורש את השוויון במישור ההגדרה העצמית הלאומית אך הוא אינו נוגע לשאלת השוויון במישור זכויות הפרט. בעניין זה החוק מותיר את מלוא ההגנות שהעמיד המשפט הישראלי ערב חקיקתו. ישנם מבקרים של חוק הלאום אשר עומדים על ההבחנה בין זכויות פרט לבין זכות להגדרה עצמית לאומית ופשוט גורסים שכשם שאין הצדקה לעדיפות של פרט על פרט אחר, כך אין להצדיק במישור ההגדרה העצמית הלאומית עדיפות, ובוודאי בלעדיות, ללאום אחד. כזו היא עמדת הרשימה המשותפת בעתירתה יחד עם אחרים בדרישה לביטול חוק הלאום. לשיטתם, גם במישור הלאומי "אין עם שזכויותיו עליונות על אלו של עם אחר" ובהמשך העתירה טוענים העותרים לפגיעה "בזכות הקיבוצית לכבוד" הזכות לכבוד אינה רק זכות אישית של כל אזרח אלא זכות לאומית של ערביי ישראל.
... את הרעיון הציוני של מדינת לאום, שאותו מאמצות מרבית מדינות אירופה, מוקיעים העותרים כרעיון גזעני שלא נראה כמותו מאז משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה. בהמשך לכך מתקוממים העותרים לא רק נגד סעיף ההתיישבות בחוק הלאום ,אלא גם נגד הסעיף שמעגן את חוק השבות ואפילו נגד הסעיפים שקובעים כי סמלי המדינה, הימנונה וחגיה הרשמיים יבטאו מורשת לאומית יהודית. ..מבקרים אחרים פשוט מנסים לטשטש את ההבחנה החדה שחוק הלאום עושה בין מישור ההגדרה העצמית הלאומית לבין מישור זכויות הפרט. הם מסרבים להודות שהם שוללים את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית לאומית. טשטוש ההבחנה בין המישור הפרטי למישור הלאומי נועד לייצר דה-לגיטימציה לחוק הלאום. מכיוון שמוסכם שזכויות פרט מגיעות לכל, טשטוש ההבחנה בין המיקוד של חוק הלאום במישור הלאומי לבין המישור הפרטי נועד לצבוע אותו כחוק ששולל את השוויון האזרחי. זו היא קודם כל טענה שגויה. אך לדעתי זו גם טענה מסוכנת....
ב. ההבחנה בין ה"דמוס" לבין ההגדרה העצמית הלאומית
טענה אחרת נגד חוק הלאום היא שהוא מחליף את ה"דמוס" – במקום ריבונות כלל האזרחים תבוא ריבונות של בני העם היהודי גם כאן מדובר בחוסר הבחנה. הפעם בין שני מושגים של עם. בין ה"דמוס" שלו נתון השלטון לבין הלאום שנהנה מהגדרה עצמית לאומית במדינה כתוצאה מבחירתו של הדמוס. חוק הלאום מגדיר את הלאום האתני-תרבותי שנהנה מהגדרה עצמית לאומית באופן בלעדי במדינת ישראל. אין בכך חידוש ביחס לזהותה של ישראל, החידוש נעוץ רק בעיגונה החוקתי הפורמלי של זהות זו. חוק הלאום משדרג לרמת חוק-יסוד את עקרון השבות וקיבוץ הגלויות ומוסיף לראשונה עיגון פורמלי של יחסי מדינת ישראל ויהדות התפוצות אך אין בין זה לבין זיהוי ה"דמוס" והריבונות שנתונה לו דבר. העם שנתון לו השלטון הוא אזרחי ישראל, כל אזרחי ישראל, ללא הבדלים לאומיים או אחרים, ורק אזרחי ישראל.... כשם שחוק הלאום לא מפחית מהיקף ההגנה על זכויות האדם והזכות לשוויון בישראל כך אין הוא פוגע בעקרון ריבונות העם – זה השמור לאומת האזרחים ולה בלבד.
ג. האם חוק הלאום משפיע על זכויות פרט?
... חוק הלאום איננו חוק הצהרתי בלבד. הוא חוק-יסוד אשר משנה את המשוואה החוקתית בישראל. ... עם המעבר לעיגון פורמלי של ערכיה החוקתיים של ישראל בחוקי-יסוד]חוק יסוד כבוד האדם וחוק יסוד חופש העיסוק 1992 ]נוצר חוסר איזון כך שערכי זכויות הפרט שודרגו וערכיה של ישראל כמדינת לאום נותרו מאחור. חוק הלאום משיב ...את האיזון ]שהופר[ ... . מעתה ואילך במצבים שבהם קיימת התנגשות בין זכויות פרט לבין ערכים לאומיים, הממשלה ובתי המשפט לא יתנו אוטומטית עדיפות לערך זכויות האדם אלא יצטרכו לערוך איזון אופקי אשר מביא בחשבון במידה שווה את זכויות מחויבותה של ישראל לזכויות פרט ואת מחויבותה להמשיך ולקיים בית לאומי לעם היהודי בישראל. יש להבחין בין שלילת זכות לבין הוספת זכות שיש לערוך עימה איזון...... חוק הלאום לא מעניק עליונות לערך הלאומי ואין שחר לטענה שבעקבותיו הערך הלאומי לעולם יכריע. כמו בכל איזון אופקי, לעתים הערך הלאומי יגבר ולעתים יגברו ערכי זכויות האדם או הדמוקרטיה. הכל בהתאם לנסיבות. אך עידן העליונות האוטומטית של ערכי זכויות הפרט מול הזכות הלאומית הסתיים עם חקיקת חוק הלאום.
ד. מדוע לא נכלל סעיף שוויון בחוק הלאום?
ראשית, מפני שזה איננו החוק המתאים. המשבצת הטבעית לכך היא חוקי-היסוד שעוסקים בזכויות אדם כמו גם חוק-יסוד הכנסת שעוסק בזכות להשתתפות פוליטית. שנית, השוויון כבר מעוגן כזכות חוקתית במשפט הישראלי. במישור ריבונות העם הוא מעוגן מפורשות בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת. ... השוויון הוכר בפסיקה הישראלית כזכות חוקתית מחייבת הנגזרת מן הזכות לכבוד . חוק הלאום לא בא לגרוע מזכויות האדם בישראל או מריבונות כלל האזרחים על המדינה. חוק הלאום רק הוסיף למפעל חוקי-היסוד את הרגל החסרה של הזכות להגדרה עצמית לאומית .
ד"ר אביעד בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת